מה ההבדלים המרכזיים בין בית אבות לבין דיור מוגן?

החיפוש אחר מסגרת מתאימה לאדם בגיל הזהב אינו דבר פשוט, גם מכיוון שההחלטה הזו היא בעלת השפעה עצומה על חייו ועל חיי משפחתו. יש בישראל מוסדות רבים המיועדים לגיל הזהב, כאשר החלוקה העיקרית היא לשניים: בית אבות ומוסדות דיור מוגן. בפועל יש הבדלים גדולים בין כל אחת מהקבוצות האלה, לרבות בשאלת קהל היעד, השירותים והעלויות הדרושות. במאמר הבא ננסה לעשות לכם קצת סדר בבלגן.

למי מיועדים בתי אבות ועבור מי מתאימים מוסדות דיור מוגן?

השאלה הראשונה שבוודאי עולה היא מהי האוכלוסייה המרכזית אליה פונים המוסדות האלה. בעבר האבחנה הייתה דיכוטומית יותר, כאשר התפיסה הייתה שמוסדות דיור מוגן פונים באופן כמעט מוחלט לקשישים עצמאיים. בתי אבות, לעומתם, עשויים לאכלס בשעריהם קשישים בעלי רמות תפקוד נמוכות יותר – כולל קשישים תשושים, תשושי נפש וסיעודיים ברמות שונות.

למרות שהחלוקה הזו עדיין קיימת, היא כיום אינה מוחלטת. ניתן לראות מוסדות דיור מוגן שכן מציעים מענה לקשישים בעלי רמות תפקוד נמוכות יותר, אפילו סיעודיים, וזאת בדמות מחלקות ייעודיות שנפתחו בהם (ראו: מחלקות לתשושי נפש). מן העבר השני של המשוואה בתי אבות רבים בישראל פונים כיום לקשישים עצמאיים, ובחלקם מציעים איכות חיים ראויה לציון.

אילו שירותים קיימים במרכזי דיור מוגן ובבתי אבות?

למרות שרשימת השירותים הספציפיים משתנה בין כל מוסד לגיל הזהב ותלויה במאפיינים דוגמת קהל היעד והצוות המקצועי במקום, גם כאן יש כמה קביעות הנכונות ברוב המקרים, ברוב המקרים מוסדות דיור מוגן אכן יציעו תנאי מגורים משופרים בהשוואה לבתי אבות: חדרים מרווחים ומאובזרים היטב, תשתיות דוגמת חדר כושר וברכה, שירותים מקיפים בכל תחום וכן הלאה. המטרה בהם היא לספק לדיירים את כל השירותים והתשתיות שהם זקוקים להם תחת קורת גג אחת, בתנאים שמזכירים בחלק מהמקרים גם בתי מלון של ממש.

במקרה של בתי אבות, ניתן לראות שהדגש הטיפולי הוא מרכזי. ייתכן בהחלט שבבתי אבות יינתנו טיפולים מקיפים בתחומים דוגמת רפואה, פיזיותרפיה ועזרה סוציאלית. במצבים רבים בתי האבות לא אמורים להציע איכות חיים מפנקת יתר על המידה, אם כי היא בהחלט עשויה להיות משביעת רצון.

עלויות השהות: מה זול יותר – בית אבות או דיור מוגן?

לכל אדם המגיע לגיל הזהב יש את היכולות שלו גם מבחינה כלכלית, פועל יוצא של הסכום שהוא חסך במהלך השנים, ההכנסות שלו בשנים אלה (לרוב קצבאות למיניהן) והתמיכה של משפחתו. אפשר בהחלט למצוא הבדל מהותי בין בתי אבות למוסדות דיור מוגן בשאלת התשלום, כאשר בדרך כלל עלות המגורים במוסדות דיור מוגן תהיה גבוהה יותר. הקביעה הזו אינה חד משמעית, כמו באבחנות הקודמות שביצענו במאמר, כאשר סביר להניח שלמוסד הדיור הנתון תהיה את המדיניות משלו מהבחינה הזו.

קיימת כיום אפשרות לקבל מימון של המדינה וגופים אחרים עבור המגורים במוסד לגיל הזהב, כאשר הכלל המנחה הוא שאדם בעל מחלה כרונית קשה או תפקוד נמוך צפוי לקבל רשימה ארוכה יותר של זכויות. הנקודה המרכזית בהקשר של המאמר הנוכחי היא שאת הסיוע הזה אפשר לקבל עבור מגורים בחלק גדול מבתי האבות הפועלים בישראל, אך לא במוסדות הדיור המוגן (גם מכיוון שמוסדות הדיור המוגן מנוהלים כמעט תמיד באופן פרטי).

ברוב המוסדות לגיל הזהב קיימת גמישות מבחינת מסלולי התשלום, שעשויה להפוך את החיים של הדיירים המיועדים לפשוטים יותר מבחינה כלכלית. האדם המבוגר יכול להעניק משקל דומה לדמי הפיקדון או הכניסה בהשוואה לדמי השכירות והתחזוקה החודשיים, כאשר העלאה של רכיב מסוים תביא להפחתת משקלו של הרכיב האחר. מומלץ לבחון את המסלולים האפשריים ולנהל משא ומתן מול אנשי המוסד בו שוקלים להתגורר.