פיקדון לדיור מוגן

מעוניינים לעבור או להעביר אדם היקר לכם למוסד גריאטרי? יכול מאד להיות שתשקלו בשלב זה או אחר מוסדות לדיור מוגן.

למרות שלכל מוסד יש חוקים משלו, בדרך כלל התשלום עבור הדיור המוגן יהיה גבוה יותר מאשר מוסדות אחרים המיועדים לקשישים, ובעיקר בתי האבות. זאת ועוד, סוגיית התשלום לא תמיד ברורה, כשאחד הנעלמים הגדולים הוא הנושא של הפיקדון.

מהו פיקדון לדיור מוגן?

פיקדון הוא אחד ממסלולי התשלום הנפוצים של דיור מוגן, או יותר נכון: אחד מהמשתנים המרכיבים את התשלום עבור השהות בדיור המוגן (עם זאת, לא כל מסלול תשלום אכן כולל פיקדון). זהו סכום חד פעמי אשר מפקיד הדייר בנקודת הכניסה שלו למוסד הנתון.

גובה הסכום משתנה בהתאם למדיניות המוסד הספציפי,  כשטווח המחירים רחב – גובה סביר יחסית של דמי פיקדון הוא כ-80,000 ש"ח בשנה, אך הסכום עשוי להיות גם כפול מכך. נקודה חשובה היא שהפיקדון הוא לא סכום הכסף היחידי שנדרש לשלם למוסד הגריאטרי, כאשר בנוסף אליו יש דמי אחזקה חודשיים בגובה של כמה אלפי שקלים עבור ניקיון המוסד הגריאטרי, שמירה וכן הלאה.

על סכום הפיקדון הראשוני חלה שחיקה של מספר אחוזים מדי שנה – היא יכולה להיות סביב 2% אך גם כפולה מכך – לתקופה של כתריסר שנה. השחיקה למעשה מקטינה את סכום הכסף שמקבלים בסוף השהות במוסד לדיור מוגן, ולכן בדרך כלל אנשים יעדיפו שחיקה נמוכה יחסית (עם זאת, גם לפרק הזמן של ההסכם יש חשיבות).

המשמעות הישירה של כך היא שכאשר הדייר עוזב את המוסד לדיור מוגן, או חס וחלילה נפטר, הדייר או משפחתו אמורים לקבל את רוב הכסף שהם שילמו. הרף התחתון הוא 70% מהפיקדון, אך פעמים רבות מדובר בהחזר גדול עוד יותר. בכל מקרה הפיקדון מוחזר בהפחתה של ריבית בגובה מסוים מהסכום, כפי שאמור להיות מפורט בהסכם ההצטרפות אל המוסד לדיור המוגן.

הפיקדון אינו דבר קבוע וניתן "לשחק" איתו, בהתאם לצרכים של האדם המבוגר והמדיניות של בית האבות. אם הקשיש מעוניין לסיים מהר יותר עם התשלומים, הוא יכול למשל לבחור במסלול עם אחוז שחיקה נמוך ולהעלאות את גובה התשלום החודשי. כמובן שגם התרחיש ההפוך הוא בגדר אפשרות.

למי זה מתאים?

לא כל דייר שרוצה להתגורר במוסד לדיור מוגן יגלה כי מסלול הפיקדון הוא האידיאלי עבורו. ברמה הכללית אפשר לראות שהמסלול הזה מתאים בעיקר לאנשים שיש להם הון עצמי לא מבוטל בנקודת ההתחלה, ומעדיפים פשוט לשלם את הסכום בבת אחת ולא בצורה של תשלומים חודשיים.

אם הקשיש חסך מספיק כסף במהלך השנים, ולא מעוניין להתעסק בסוגיית התשלום בכל חודש, הפיקדון יכול להיות נוח במיוחד עבורו. מנגד, עבור קשיש שסכומי הכסף ששוכנים בחשבון הבנק שלו הם מינימליים, אך הוא כן אמור לקבל סכומים חודשיים (למשל מהמוסד לביטוח לאומי), יכול להיות שמסלול דמי השכירות החודשיים יתאים הרבה יותר.

לאחר שבוחרים מוסד לדיור מוגן לאחר בדיקת כל השיקולים, חשוב לראות מה כל מסלולי התשלום שהוא מציע, ולצד זה מה הגמישות של כל אחד מהם. אין כאן תשובה חד משמעית לגבי מה עדיף, מאחר ואצל כל אדם מבוגר התשובה תהיה שונה בתכלית.

את ההחלטה הוא צריך לקבל יחד עם משפחתו, תוך סקירה של ההון הראשוני שעומד עבורו ויכולת ההחזר הנוכחית, אך גם ההכנסה הצפויה בעתיד – הרי במוסד לדיור מוגן אמורים לשהות מספר שנים לפחות. ניתן בהחלט לנסות ולשנות את התנאים של כל מסלול, במטרה להתאים אותם ליכולות הכלכליות של הקשיש ומשפחתו, גם אם ישנם מוסדות נוקשים הרבה יותר מאחרים.