הקורונה גרמה לבני הגיל השלישי לזרז מעבר למרכזי דיור מוגן

בתחילת הגל הראשון של מגפת הקורונה, התברר כי בתי האבות והדיור המוגן לא היו ערוכים כהלכה לקראת סדר דברים כגון זה. מקרי הדבקה על ידי מבקרים או על ידי אנשי צוות התרחשו ולא היה די ציוד חיטוי או היכרות עם דרכי התמודדות חיוניות. אולם צעדים חשובים מאוד ננקטו והניסיון הביא עימו שיפור ניכר מבחינה מערכתית (כלל ארצית) עם שילוב צעדים חשובים שנקטו הנהלות הדיור המוגן.

תוכנית מגן אבות ואימהות הגדירה צעדים חשובים וסיפקה הנחיות, הוראות ואף פתחה קווי טלפון ייעודיים לסיוע לבני משפחות הדיירים וגם לצוותי הדיור המוגן. שבועות וחודשים עברו והתבררה מציאות מפתיעה. התברר כי בסופו של דבר, הקורונה גרמה לרבים מבני הגיל השלישי לזרז מעבר למרכזי דיור מוגן. למה זה קרה? שלל סיבות הביאו לכך והרי הן לפניכם.

בשבועות הראשונים ואף בחודשים לאחר שהקורונה הגיעה כאורחת לא צפויה, חלה צניחה בקליטת דיירים חדשים בדיור המוגן בארץ. אולם הזמן החולף הביא לכך כי התמונה תשתנה. עדיין, בשלהי 2020 הדיור המוגן איננו מוצף בבקשות הצטרפות אולם הרבה מאלה ששקלו עוד לפני כן לעבוד לדיור מוגן החליטו לזרז את המעבר. מעדויותיהם של בני הגיל השלישי שבעיצומה של הקורונה עוברים לדיור מוגן עולה כי קיים אמון רב בצעדים שנקטו. אם קודם לכן היו בתי האבות מוקד של הדבקות, הרי שבחלוף הזמן, מספר הנדבקים החדשים צנח וההיערכות של הגורמים המקצועיים, כך מתברר, הוכיחה את עצמה.

מעבר לדיור מוגן נעשה בשל מגוון רחב של סיבות ויתרונות בולטים. בין היתר, מעטפת רחבה של שירותים שמתאימה עבור אנשים עצמאיים או בתפקוד גבוה. השירותים השונים מאפשרים לדיירים להישאר עצמאים לחלוטין אך ליהנות גם מחיי תרבות עשירים, יחידות דיור שמנקים ומסדרים למענם באופן שוטף, מטבח פעיל עם חדר אוכל משותף, שלל חוגים והרצאות. אמנם, לאור הקורונה בוצעו שינויים והתאמות שונים (למשל בסידורי הארוחות ומספר המשתתפים בחוגים), אולם עדיין מעטפת השירותים רחבה. מעטפת השירותים כוללת גם שירות רפואה, רופא צמוד, שירותי אחיות, לחצן מצוקה – כל זה חשוב ביותר, בימי הקורונה הנוכחיים.

ככל שהתברר שהקורונה איננה אפיזודה חולפת וכי החיסון הולך ומתמהמה, התגלה משהו נוסף. אותם סגרים והגבלות הכבידו על הציבור אך ביתר שאת על בני הגיל השלישי. התברר כי ישנם כאלה שהחלו לחוש בחששות עזים ואי וודאות. הרבה יותר נפוץ הקושי להתמודד עם הבדידות. שיחות בסקייפ או בזום בהחלט עשויות לסייע במשהו, אבל לאורך זמן אין זה מספיק. רבים מבני הגיל השלישי דיווחו על מצב רוח ירוד ומצב נפשי קשה, לא בגלל הקורונה אלא בשל הבדידות שמכה ביתר שאת. עבור אלה שהחליטו מבעוד מועד שמתאים להם לעבור לדיור המוגן, ההחלטה על זירוז המעבר התקבלה בצורה טבעית, סוג של חיסון נגד הניתוק מהקהילה והבדידות.

ילדים ונכדים של הורים מבוגרים מדווחים בעת הקורונה על דאגה טבעית ומובנת לשלום יקיריהם המבוגרים. החשש להדביק את המבוגרים ביחד עם שורה של הגבלות וסגרים חדשות לבקרים, אילצו משפחות להימנע מביקורים באופן כזה או אחר. כאשר עלה עניין המעבר לדיור מוגן על הפרק, התברר כי בני משפחה נטו לתמוך בצעד הזה. מרגע שהצליחו להכיל את הקורונה ולמדו בדיור המוגן כיצד להתמודד עימה בצורה טובה הרבה יותר, החל מספרי הדיירים החדשים לעלות. אמנם לא היגענו עדיין לשיעורי הקליטה של לפני המגפה, אבל מגמת השיפור בהחלט קיימת.