פסק דין: מגורים בבית אבות אינם פוגעים כשלעצמם בזכאות לקצבת סיעוד

פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה קבע כי דיירת ששוכנת בדיור מוגן ב"מחלקת תמיכה" בבית אבות בהרצליה היא בעלת זכאית קבלת לגמלת סיעוד. פסיקה זו של בית הדין הארצי, שניתנה ביום 6.2.2013, הפכה למעשה את החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

המערערת הינה אישה בת 94 בשם פליציה גורה, אשר התגוררה בדיור מוגן באגף תמיכה בבית אבות בהרצליה החל משנת 2007. במקביל למעבר שלה לבית האבות, היא הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלה של קצבת סיעוד. בתביעתה הבהירה כי היא שוהה במחלקת התמיכה בבית האבות, ולא במחלקה הסיעודית.

תביעתה של המערערת אושרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ושולמה לה קצבת סיעוד מידי חודש ברציפות עד לשנת 2011, אז הודיע לה המוסד לביטוח לאומי כי לאור העובדה שבית האבות בו היא שוהה ("בית עולי הולנד" בהרצליה) הינו בגדר "מוסד סיעודי", שהותה בו שוללת את זכאותה לגמלת סיעוד ומשכך זו תופסק לאלתר.

החלטת בית הדין לעבודה

כנגד קביעת המוסד לביטוח לאומי הגישה המערערת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. במסגרת התביעה טענה כי המוסד לביטוח לאומי הכיר כבר בשנת 2007 בטענתה לפיה שהייתה במחלקת תמיכה אינה נחשבת לשהייה ב"מחלקה סיעודית" או ב"מוסד סיעודי" ולכן אין לשלול את זכאותה לגמלת סיעוד.

חרף זאת, קבע בית הדין האזורי כי המערערת שוהה במחלקה שהינה סיעודית ולפיכך החלטת המוסד לביטוח לאומי התקבלה כדין. הנימוק לכך טמון בעובדה שמחלקת התמיכה בה מתגוררת המערערת מיועדת לקשישים אשר זקוקים למידת מה של סיעוד (כגון סיוע ברחצה, הלבשה, חימום אוכל וכיו'), ומשכך אינם זכאים נוסף על כך לקצבת סיעוד. סיבה נוספת היא שמחלקת התמיכה בה מתגוררת המערערת נמצאת באגף של המחלקה הסיעודית ולא באגף הדיור המוגן.

בית הדין האזורי ציין בהחלטתו כי הבחינה האם מחלקת התמיכה בה שוהה המערערת הינה בגדר "מוסד סיעודי" בהתאם לחוק, נעשית על פי הגדרת המקום בו שוהה הקשיש ולא על פי המבוטח ויכולותיו האישיות. במקרה זה, המחלקה ממוקמת באגף של המחלקה הסיעודית וכן מפוקחת על ידי משרד הרווחה, ומשכך נשללת זכאות המערערת לגמלת סיעוד.

ערעור על ההחלטה

המערערת הגישה ערעור על ההחלטה האמורה לבית הדין הארצי לעבודה. בפסק דין תקדימי הפך בית הדין הארצי את החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב וקבע כי בנסיבות המקרה אגף תמיכה אינו בגדר "מחלקה סיעודית" וכי המערערת זכאית לגמלת סיעוד. זאת, בהתאם למהות השירות הניתן לדיירים השוהים באגף תמיכה, מאפייניהם והעובדה שקיים בבית האבות אגף סיעודי נפרד מאגף התמיכה.

בנוסף, ציין בית הדין הארצי לעבודה כי ככלל, אל לו למוסד לביטוח לאומי לשלול באופן גורף זכאות של מבוטח לגמלת סיעוד רק מהסיבה שהוא מתגורר במחלקה בדיור מוגן או בבית אבות הנמצא תחת פיקוח של משרד הרווחה, וכי בכל מקרה באופן פרטני על המוסד לביטוח לאומי לבדוק האם המבוטח מתגורר במוסד סיעודי או במחלקה סיעודית בבית האבות.

לעניין אגף התמיכה בו שוהה המערערת, ציין בית הדין הארצי כי המגורים באגף זה דומים בעיקרם למגורים בדיור מוגן ולא במחלקה סיעודית, כיוון שהם מאפשרים למערערת לשמור על חיים עצמאיים במידת האפשר, תוך קבלת סיוע חלקי בלבד, בהתחשב במגבלותיה התפקודיות. למערערת יחידת דיור משלה והיא מתהלכת בכוחות עצמה, ולכן אין לשלול ממנה את הזכאות לגמלת סיעוד.